קתדרלת גנייזנו
 |  |  |
|---|---|---|
 |
קתדרלת גנייזנו, הידועה גם בשם "הבזיליקה הפרימסית של עליית מרים הבתולה לשמיים" (Bazylika prymasowska Wniebowzięcia Najświętszej Maryi Panny), היא מבנה גותי מרהיב ועשיר בהיסטוריה, הממוקם על גבעת לך (Wzgórze Lecha) בעיר גנייזנו (Gniezno). הקתדרלה נחשבת לאחת מהכנסיות החשובות ביותר בהיסטוריה של פולין וזכתה לכינוי "אם הכנסיות הפולניות" בזכות מעמדה המרכזי בעיצוב הזהות הנוצרית והפוליטית של המדינה. היא שוכנת בחלק ההיסטורי של העיר גנייזנו, שלצד העיר פוזנן נחשבות כערש הולדתה של הממלכה הפולנית, ובפועל שימשו יחדיו כבירתה הראשונה של הממלכה. כאן נולדה הלכה למעשה ממלכת פולין, והקתדרלה הפכה להיות סמל לאומי רב-משמעות.
מקום תפילה נוסד במקום כבר במאה ה-10 בתקופת שלטונו של מיישקו הראשון, שליט פולין הראשון ואבי הממלכה הפולנית, כחלק מהתהליך ההיסטורי של ניצור פולין, שהתרחש בעקבות טבילתו של מיישקו בכנסייה זו ממש. המסורת מייחסת את ייסודה גם לדוברובקה (Dąbrówka), אשתו של מיישקו, שנקברה כאן בשנת 977. מאוחר יותר, במהלך שלטונו של בולסלב האמיץ, שהמשיך לחזק את פולין כממלכה נוצרית, נקברו כאן גם שרידיו של הקדוש אדלברט (וייצ'ך בפולנית - Wojciech), שהפך לפטרונה הראשי של פולין. הקדוש וייצ'ך היה בישוף שנרצח בעת שליחותו המיסיונרית, ולפיכך קבורתו בקתדרלה קידש את המקום והוסיף לו משמעות דתית רבת חשיבות.
בשנת 1000 לספירה נערך בגנייזנו "מפגש גנייזנו", בו נפגשו הקיסר אוטו השלישי ובולסלב האמיץ. מפגש זה סימן את הכרתה של האימפריה הרומית הקדושה במעמדה של פולין כמדינה נוצרית עצמאית וביסס את מעמד הקתדרלה כמרכז הדתי המרכזי בממלכה החדשה. במהלך המפגש נוסדה הארכיבישופות של גנייזנו, והקתדרלה הוכרה רשמית כמרכז נוצרי עצמאי, הנשלט ישירות על ידי האפיפיור. החלטה זו העניקה לה מעמד חשוב בתוך הכנסייה הנוצרית הפולנית.
אחד האלמנטים האמנותיים וההיסטוריים הבולטים בקתדרלה הוא דלתות הברונזה המפורסמות, המכונות "דלתות גנייזנו", שהותקנו במבנה במאה ה-12. דלתות אלו ייחודיות בתבליטי הברונזה המעטרים אותן, המציגים את סיפור חייו ופועלו של הקדוש וייצ'ך בסצנות מפורטות, המספקות עדות חשובה לאורח החיים והאמונה של תושבי האזור באותה תקופה. כמו כן, דלתות אלו נחשבות לתיעוד נדיר להיסטוריה החברתית והדתית של פולין במאה ה-12, בכך שהן מתארות מפגשים של הקדוש וייצ'ך עם קהילות מגוונות, כולל יהודים, דבר המהווה עדות ברורה לנוכחות יהודית בממלכה כבר בתקופה מוקדמת זו.
עם הזמן, המבנה המקורי של הקתדרלה שופץ והורחב בסגנונות אדריכליים שונים בהתאם לרוח התקופות שעברו עליה. לאחר שהמבנה המקורי נהרס במהלך פלישות, נבנה מבנה חדש בסגנון רומנסקי בשנת 1064, ונוספו לו מגדלים, קפלות, וקמרונות גדולים. במאה ה-14 החלה בנייתה של הקתדרלה מחדש בסגנון גותי על ידי הארכיבישוף ירוסלב בוגוריה סקוטניצקי (Jarosław z Bogorii i Skotnik), וזו הקתדרלה שאנו רואים כיום. הארכיבישוף ירוסלב רצה להבטיח שהקתדרלה תמשיך לשמש כמרכז רוחני וקהילתי גם במהלך השיפוצים, ולכן העבודה תוכננה כך שחלק מהכנסייה יוכל להישאר בשימוש בזמן השיפוץ. המבנה הורחב משמעותית, ונוסף לו גם פרסקאות ומזבח מרשים המוקדש לקדוש וייצ'ך.
הקתדרלה הייתה גם אתר של חמש הכתרות מלכים, ובכך התבסס מעמדה כסמל לאומי פולני. כאן הוכתרו בין היתר המלכים בולסלב האמיץ, מיישקו השני ובולסלב השני הנדיב. האירועים ההיסטוריים שפקדו את המקום – מפגשים מדיניים, ביקורים של קיסרים, אירועים דתיים רבי חשיבות, והכתרות מלכים – כל אלה חיזקו את מעמד הקתדרלה כמרכז דתי, פוליטי ולאומי עבור ממלכת פולין המתהווה.
במהלך השנים סבלה הקתדרלה מהרס ושריפות, כמו גם מהתקפות מצד צבאות שונים, אך היא שוקמה בכל פעם מחדש, תוך הוספת אלמנטים עיצוביים חדשים בסגנונות תקופתיים – רנסנס, בארוק ואף שינויים קלסיציסטיים במאות ה-18 וה-19. כך התפתחה הקתדרלה לבעלת עיצוב ייחודי המשקף שכבות רבות של אדריכלות פולנית-אירופית לאורך ההיסטוריה.
בשנת 1931 הוענק לקתדרלה מעמד של "בזיליקה מינור" על ידי האפיפיור פיוס ה-11, ובכך הוכרה שוב חשיבותה יוצאת הדופן. בתקופת הכיבוש הגרמני הנאצי בזמן מלחמת העולם השנייה נפגעה הקתדרלה כאשר הוסבה לאולם קונצרטים, אך לאחר המלחמה שוקמה בתהליך מורכב במהלכו שוחזרה האדריכלות הגותית שלה.
קתדרלת גנייזנו נותרה עד היום מרכז חשוב לנצרות הפולנית, וסביבה ממשיכים להתקיים טקסים ואירועים היסטוריים ודתיים, כולל ביקורו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני ב-1979 וב-1997.