top of page

מטרופולין קאטוביץ / Katowice

רחוב מריאצקה
תחנת הרכבת הישנה
התאטרון של קטוביץ
כיכר השוק
כיכר השוק
מונומנט הנצחה של בית הכנסת של קטוביץ
בניין הקהילה עליו מונצחת "ועידת קטוביץ"
הפרלמנט של שלזיה
אורות הנאון של קטוביץ
אורות הנאון של קטוביץ
ספודק אולם הקונצרטים
היכל הסימפוניה הלאומית של קטוביץ
מוזיאון שלזיה
האנדטה להנצחת מרד שלזיה
קתדרלת ישוע המלך
בית הקברות היהודי של קטוביץ
שכונת גישובייץ
שכונת גישובייץ
שכונת ניקישובייץ
שכונת ניקישובייץ
שכונת ניקישובייץ
שכונת ניקישובייץ
פארק שלזיה
פארק שלזיה
כנסיית מרים הקדושה ברחוב מריאצקה

אל תצפו למצוא בקטוביץ קסם ימי-ביניימי המאפיינים רבות מעריה העתיקות של פולין. בעברה, קטוביץ הייתה עיירת ספר לא בולטת, אך עם הגעת המהפכה התעשייתית לפולין, הפכה ההתיישבות הזניחה למוקד תעשייתי מרכזי, בעיקר בזכות פיתוח מהיר של תעשיות הפחם והפלדה וכריית המחצבים מאדמותיה. כיום, קטוביץ היא עיר מודרנית ודינמית המשלבת את עברה התעשייתי עם פיתוח כלכלי, תרבותי ואורבני מרשים, והופכת למוקד משיכה תיירותי, מסחרי ותרבותי בפולין ובאירופה כולה.

שורשיה ההיסטוריים של קטוביץ נטועים עמוק בימי הביניים, כאשר האזור היה מיושב בעיקר על ידי חקלאים ופועלים פשוטים. במהלך המאות ה-19 וה-20, עם התפתחות התעשייה הכבדה בחבל שלזיה, קטוביץ עברה שינויים דרמטיים. העיר החלה להתפתח במהירות הודות לתגליות הפחם, ומשאביה הטבעיים הרבים הפכו אותה למוקד חשוב לכריית פחם ותעשיות פלדה. במהלך התקופה הפרוסית, ולאחר מכן תחת שלטון פולני, העיר קיבלה חשיבות כלכלית גוברת, מה שהוביל להגירה רחבת היקף של פועלים לאזור.

במהלך מלחמת העולם השנייה, קטוביץ סבלה מהכיבוש הנאצי, בדומה לערים רבות אחרות בפולין. לאחר המלחמה, היא שוקמה במהירות והמשיכה לתפקד כמרכז תעשייתי משמעותי תחת השלטון הקומוניסטי הפולני. התעשייה הכבדה המשיכה להיות עמוד השדרה של כלכלת העיר, אך במקביל, קטוביץ נבנתה מחדש והתפתחה כעיר מתקדמת ומודרנית.

לאחר נפילת הקומוניזם בפולין בשנות ה-90, קטוביץ עברה שינוי משמעותי. התעשיות הכבדות שכילכלו את העיר לאורך המאה ה-20 החלו להצטמצם, בפרט בשל סגירת מכרות הפחם וירידה דרסטית בהיקפי תעשיית הפלדה. תהליך זה יצר אתגרים כלכליים, אך גם הזדמנויות חדשות. העיר החלה לעבור תהליך של גיוון כלכלי והתמקדות בתחומים כמו טכנולוגיה, שירותים ומסחר. השינויים הללו לא רק סייעו לשמור על חוסנה של העיר, אלא גם הפכו אותה לחדשנית ותחרותית יותר בזירה האירופית.

כיום, קטוביץ היא אחת הערים המובילות בפולין בתחומי התרבות, החינוך והטכנולוגיה. למרות עברה התעשייתי, העיר הצליחה לשמר ולשחזר אזורים רבים הקשורים להיסטוריה שלה, תוך שהיא מטפחת תחומי תרבות מודרניים. מרכז העיר, ששופץ ושודרג משמעותית בעשורים האחרונים, מציע תערובת מעניינת של אדריכלות מסורתית ותעשייתית יחד עם בניינים מודרניים.

כמרכז חינוכי, קטוביץ מתהדרת בכמה מהאוניברסיטאות והמכללות המובילות בפולין, כולל אוניברסיטת שלזיה ומוסדות נוספים בתחומי הטכנולוגיה, האומנות והרפואה. מוסדות אלו מושכים אליהם סטודנטים מכל רחבי המדינה ומחוצה לה, דבר אשר מתבטא במרקם החברתי והתרבותי של העיר והסביבה.

על אף עברה התעשייתי הכבד, קטוביץ פועלת כיום למען קיימות סביבתית ושמירה על הטבע. אחת הדוגמאות לכך היא הפארקים הרבים הפזורים בעיר, כגון פארק קושצ'ושקו ופארק מורדי שלזיה, שמציעים לתושבים ולמבקרים מקום להירגע, לטייל ולהתחבר לטבע. בנוסף, העיר משקיעה בפיתוח תחבורה ציבורית מתקדמת, שבילי אופניים ותשתיות ירוקות אחרות, כחלק מתהליך ההפיכה שלה לעיר מודרנית וברת קיימא. מערך תחבורתי זה יסייע לכם להתנייד ברחבי העיר והמטרופולין של קטוביץ.

בביקורכם בעיר, אתם עשויים להתעניין במקומות הבאים:

קטוביץ "העתיקה"

החלק הוותיק של העיר, על אף שזו קיבלה זכויות עירוניות רק בשנת 1865, נחשב לאזור שמור היטב עם אדריכלות היסטורית מרשימה. רחוב ה-3 במאי (Ul. 3 Maja), המשתרע מכיכר וולנושי ועד לכיכר המרכזית (הרינק, Rynek), ובהמשך רחוב ורשאבסקה (Ul. Warszawska) מהווים את העורק המרכזי של החלק העתיק. לאורך רחובות אלו וסביבתם,  ניתן לראות בתי מגורים מרשימים מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, אחוזות של תעשיינים, בהם ווילת גולדשטיין, והכנסיות העתיקות ביותר בעיר – הכנסייה האוונגליסטית מ-1858 והכנסייה הקתולית מ-1870, הנמצאת בקצה רחוב מריאצקה הסמוך.

רחוב מריאצקה (Ulica Mariacka)

כיום מדרחוב שוקק חיים עם בתי קפה ופאבים הפתוחים עד שעות הלילה המאוחרות, הוא מקום מפגש של תושבים ותיירים. בקצהו ניתן להבחין בתחנת הרכבת הישנה, אטרקציה אדריכלית בפני עצמה. באזור זה, מדרום למרכז "העתיק", נמצאים גם מבנים חשובים כמו משרד הוויוודה, הפרלמנט של מחוז שלזיה והקתדרלה של ישו המלך. השילוב בין האדריכלות העתיקה לחדשה בולט במיוחד בכיכר השוק, שעברה שיפוץ מקיף והפכה לאזור מזמין לפנאי, עם גישה נוחה לשדרת קורפנטי (Aleje Korfanty) המובילה לאולם "ספודק" (Spodek) ול"אזור התרבות".

אזור התרבות (Katowicka Strefa Kultury)

אזור חדש שנבנה על שטח מכרה הפחם הישן "קטוביץ" לאחר שנסגר. במתחם זה נבנו מספר מבנים חשובים, בהם מרכז הקונגרסים הבינלאומי (MCK), המשכן החדש של התזמורת הסימפונית הלאומית הפולנית (NOSPR) ומתחם בנייני מוזיאון שלזיה. המבנים החדשים משתלבים עם אולם "ספודק" (Spodek), המשמש כאייקון אדריכלי של העיר מזה כמעט 50 שנה. אזור התרבות משלב באופן ייחודי אדריכלות חדשנית עם שטחים ירוקים, ומזמין את המבקרים לבלות בו בנעימים. ניתן לשלב ביקור במוזיאון או קונצרט באולם NOSPR עם טיול לאורך "המעבר הירוק", העובר על גג מרכז הקונגרסים, תוך כדי התפעלות מהנוף העירוני או מנוחה בפארק בוגוצ'יצה (Bugocice) הסמוך.

מרכז החופש והסולידריות (Śląskie Centrum Wolności i Solidarności)

מתמקד בהנצחת מאבקם של הכורים במכרה ווייק (Wujek, יש לקרוא Vuyek), ובקידום רעיונות של חופש והתנגדות לטוטליטריות. המרכז, שהוקם בשיתוף מחוז שלזיה ועיריית קטוביץ, כולל תערוכת הנצחה של מכרה ווייק, וממוקם במחסן ישן של המכרה. מחסן זה היה עד לאירועים הטראגיים ב-16 בדצמבר 1981, כאשר יריות קטלניות נורו לעבר הכורים בתקופת המשטר הצבאי בפולין.

 

שכונות ניקישובייץ וגישובייץ (Nikiszowiec & Giszowiec)

אלו הן שכונות היסטוריות בעלות יותר מ-100 שנות היסטוריה, הקשורות לעבר התעשייתי של העיר ולעבודת המכרות באזור שלזיה. ניקישובייץ נבנתה בין השנים 1908-1927 לצורך שיכונם של עובדי המכרה סמוך, על פי תכנונם של האדריכלים אמיל וגאורג צילמן, ומהווה דוגמה יוצאת דופן ל-"אדריכלות כוללת" הכוללת את שכונת המגורים, אזור השירותים, כנסיית אנה הקדושה בסגנון ניאו-בארוקי ומבני מכרה הפחם הישן "וייצ'ורק" (Wieczorek). בנוסף, גלריית "פיר וילסון" (Szyb Wilson) לאמנות מודרנית מהווה אטרקציה תיירותית ייחודית באזור.

גישובייץ, המוכרת גם כעיר גנים ציורית, נבנתה בשנים 1907-1910 כדי לשכן את מנהלי מכרה ("הפועלים") "גיישה" (Kopalnia Giesche). בתי הפועלים, המבוססים על אדריכלות כפרית שלזית מסורתית, מהווים דוגמה מעניינת לאדריכלות התקופה. בין האטרקציות הבולטות בשכונה ניתן למצוא את פונדק שלזיה (כיום מרכז קהילתי שופייניצה-גישובייץ), גלריית גווליקובקה שמוקדשת לאמנותו של הצייר הפולקלורי אדוארד גווליק, ובנייני בית הספר, חנות ומשרדי היערנים. מיקומה של גישובייץ בלב יער מוסיף ליופיה הייחודי.

פארק שלזיה (Park Śląski)

אחד מהפארקים העירוניים הגדולים באירופה, ומשתרע על פני 620 הקטארים של שטחי יער ופנאי, הנמצאים על גבול הערים חוז'וב (Chorzów), קטוביץ ושיאמיאנוביצה שלונסקה (Siemianowice Śląskie). הפארק מושך אליו מבקרים רבים – הולכים, רוכבי אופניים וגולשי רולרבליידס, ומציע שלל אטרקציות לכל המשפחה. בין האטרקציות המרכזיות בפארק ניתן למצוא את הפלנטריום של שלזיה, פארק השעשועים "לג'נדיה", אצטדיון שלזיה המודרני, וגן החיות של שלזיה.

המסלול המודרניסטי

מסלול תיירותי המציג את הארכיטקטורה של העיר משנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. המסלול, שאורכו 5.5 ק"מ, כולל 16 מבנים מודרניסטיים, בהם וילות היסטוריות, בתי מגורים ואחוזות. בין האתרים הבולטים במסלול תמצאו את בניין הסיים של מחוז שלזיה וכנסיית המצביא קז'ימייז'. לאורך המסלול תמצאו נקודות מידע אטרקטיביות. הטיול לאורך המסלול מהווה "חזרה בזמן" לתקופה שבין מלחמות העולם, ומסביר מדוע קטוביץ היתה לאזור "הכי אמריקאי" בפולין באותה תקופה.

מסלול שלטי הניאון

במהלך התקופה הקומוניסטית נחשבה העיר ל"לאס וגאס" של פולין, בשל היותה העיר המוארת ביותר במדינה. בשנות ה-60 המאוחרות, כ-800 שלטי ניאון עיטרו את רחובות העיר, רבים מהם בעיצובים מקוריים ואסתטיים, שחלקם אף יצרו אשליה של תנועה. שלטים מסוימים הפכו לפופולריים במיוחד בקרב תושבי העיר, כמו שלט הקופים ברחוב 3 במאי, שלט התה של בית הקפה רנדיה עם ענן אדים מעל הקומקום, או שלט הניאון הקופץ של "פיליפק" ברחוב סטבובה.

בשנות ה-90 דעך תור הזהב של שלטי הניאון בקטוביץ, ורבים מהם הוחלפו בפרסומות חיצוניות מודרניות ופשוטות יותר. עם זאת, בשנים האחרונות חל רנסנס של שלטי הניאון בעיר. בשנת 2021 נוצר "מסלול הניאון", ובמרכז העיר הוצבו יחידות תצוגה מיוחדות המציגות שחזורים של שלטי הניאון הישנים, תצלומים ארכיוניים והיסטוריה קצרה של התקופה המוארת הזו.

ועידת קטוביץ

התכנסות היסטורית שנערכה בשנת 1884 ביוזמתם של הד"ר יהודה לייב פינסקר והרב שמואל מוהליבר בעיר קטוביץ, אז חלק מהאימפריה הגרמנית. הוועידה הייתה אירוע חשוב בתולדות התנועה הציונית המוקדמת, כאשר קבוצת יהודים התכנסו לדון במצב היהודים בגולה ובשאלות הנוגעות לשימור התרבות והזהות היהודית. אחד הנושאים המרכזיים שנדונו היה הקמת יישובים יהודיים בארץ ישראל, מה שהקדים את חזון הציונות שהתפתח מאוחר יותר. הוועידה נערכה בלשכת "קונקורדיה" של "בני ברית", בבניין מלון "קייזרהוף". הבניין ניזוק ונהרס בשנות ה-60 של המאה הקודמת, ולוח הנצחה המנציח את האירוע המכונן נקבע על קיר בניין סמוך.

באיזור המטרופולין של קטוביץ תמצאו את האתרים הבאים:

האופרה של שלזיה בביטום (Opera Śląska w Bytomie)

המקום שבו התקיימה הופעת האופרה הראשונה בפולין לאחר מלחמת העולם השנייה. המוסד הוקם על ידי האמן הבינלאומי המפורסם אדם דידור, שהצליח לאסוף צוות מסור של עובדים ואמנים, והפך במהרה לבמה האופראית המובילה במדינה. בשנת 1945 הייתה האופרה הראשונה בפולין ששידרה הופעה חיה ברדיו. מאז היווסדה, היא מופיעה בבמות בכל רחבי פולין ואף הייתה התיאטרון הפולני הראשון שהופיע בחו"ל. האופרה שוכנת בתיאטרון העירוני, שהוקם בתחילת המאה ה-20. המבנה המרשים כולל שני חלקים מחוברים – בית האופרה ואולם הקונצרטים, ששוחזר למראהו המקורי לאחר השריפה  בשנת 2000.

מכרה הכסף ההיסטורי (Zabytkowa Kopalnia Srebra)

המכרה, היחיד מסוגו בפולין, הוא שריד של מכרות עתיקים לכסף, עופרת ואבץ, וזמין למבקרים. המסלול התת-קרקעי, שאורכו כמעט 2 ק"מ, עובר בעומק של 40 מטר מתחת לאדמה. כדאי להרחיב את הסיור ולכלול בו את מכרה ה"טרוטה השחורה", המאפשר חוויית שיט תת-קרקעי ייחודית בסירה. המכרה והמינהרה נכללים ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו. ניתן לקרוא עוד אודות המקום כאן.

מוזיאון המבשלה של טיחי (Browar Tychy - Kompania Piwowarska)

המוזיאון הראשון בפולין המוקדש לבישול בירה, ונפתח בשנת 2004 לציון 375 שנות פעילות של המבשלה, שקיימת מאז 1629. המוזיאון ממוקם במבנה של כנסיה פרוטסטנטית ישנה, ובו מוצגת ההיסטוריה של תהליך ייצור הבירה, כולל תערוכה רחבה הקשורה לבירה עם פריטים ייחודיים מהמאה ה-19 כמו בקבוקים וכלי נחושת. המבקרים יכולים ליהנות מסרט תלת-ממדי ואטרקציות מולטימדיה נוספות, ובמרתפי הבניין ההיסטורי אף ניתן לשתות כוס בירה כחלק מהחוויה. ניתן לקרוא עוד אודות המקום כאן.

​מכרה הפחם בזאבז'ה (Kopalnia Guido)

מכרה "גידו" נוסד בשנות ה-50 של המאה ה-19, שיקף את הפיתוח התעשייתי הדינמי של אזור שלזיה עילית. לאחר עשרות שנים של פעילות, הפסקה כריית הפחם, וכיום המכרה משמש כאטרקציה תיירותית. הסיור במעמקי האתר ההיסטורי מספק למבקרים תובנות על טכנולוגיות הכרייה, חיי הכורים וסיפורו המרתק של המקום. בנוסף למכרה "גידו", המתחם כולל גם את פיר "המלכה לואיז", שהיא חלק ממוזיאון כריית הפחם. ניתן לקרוא עוד אודות המקום כאן.

יער מורצקי (Rezerwat przyrody Las Murckowski)

הוכרז כשמורת טבע בשנת 1953, משתרע על שטח של למעלה מ-100 הקטארים, וכולל את מדרונות גבעת ואנדה – הנקודה הגבוהה ביותר בקטוביץ. השמורה מגנה על יער אשורים טבעי ועתיק, שבו עצי אשור ואלון מרשימים. חובבי הטבע יכולים לגלות כאן צמחים מוגנים רבים, ולפגוש במגוון בעלי חיים כמו חזירי בר, צבאים ואיילים.

ארמון פשצ'ינה / פלס (Pałac przczyna / Pless palace)

תוכלו לקרוא אודותיו כאן.

bottom of page