ארמון נייבורוב ופארק ארקדיה
 |  |  |
|---|---|---|
 |  |  |
 |  |
מקורותיה של ההתיישבות בניובורוב מתוארכים לסוף המאה ה-12, כאשר הוקם יישוב עם אחוזת עץ והכנסייה, אשר הוקדשה בשנת 1314. בתחילת המאה ה-16 שודרג מבנה העץ לכדי בית אחוזה רנסנסי-גותי. בתקופה זו ההתיישבות היתה בבעלות משפחת נייבורובסקי, ששהתייכו לשושל האצולה פראבדה.
בשנת 1694 קנה הקרדינל מיכאל סטפן רדז'יובסקי את השטח יחד עם האחוזה ממשפחת ניובורובסקי, ועל גבי בית האחוזה הקיים הוא בנה ארמון בסגנון הבארוק שתוכנן על ידי טילמן ואן גמרן. בצוואתו האחרונה הותיר הקרדינל את אדמת ניובורוב וכן את הארמון לקונסטנצה טויאנסקה (ניסצ'יצקה מבית) ויז'י היפוליט טוביאנסקי. בשנת 1723 מכר בנם של אלו, קשישטוף מיקלואיי טוביאנסקי את השטח לגנרל אלכסנדר יאקוב לובומירסקי ולאשתו קרולינה פרידריקה פון ויצום.
חילופי הבעלות נמשכו בקרב בעלי הממון, עד אשר בשנת 1774 הפך מיכאל הירונים רדזיוויל לבעלים החדש של נייובורוב, הוא גם הוויווד (VOJVOD) של וילנה ואחד מאצילי פולין העשירים ביותר. Michał Hieronim Radziwiłł ארגן במשכנו החדש את אחד מאוספי הציורים המשמעותיים ביותר של אמנות באירופה (בין השאר, של אומנים הולנדים, גרמנים, איטלקים וספרדים). הוא גם הניח יסודות לאוסף דיוקנאותיהם של אישים פולנים וזרים מפורסמים, כמה אלפי חריטות ותחריטים וספרייה ייחודית של הדפסים ישנים (עוד מהמאה ה-16), ריהוט, מלאכת יד אמנותית ואומנות דקורטיבית.
בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-18 תכנן האדריכל שמעון בוגומיאל צוג את גינות האחוזה ושיפץ את פנים הארמון בסגנון הקלאסיציסטי המוקדם בשנת 1784. אשתו של מיכאל ראדזיוויל - הלנה - הזמינה את הקמת גינות ארקדיה, בסגנון התואם את הנחותיהם של תיאורטיקנים אנגלים. בביתני הגנים היא אספה אוסף אמנות שמקורו ברובו מיוון העתיקה ורומא. לאחר מותו של מיכאל רדזיוויל בשנת 1831, תם תור הזהב של הארמון.
הנכסים רבים, בהם נייבורוב, נשאבו לתוך מלחמת ירושה בין האימפריה הרוסית, "הממלכה הפולנית" (מדינת חסות של רוסיה) והדוכסות הגדולה פוזנן (תחת חסות פרוסיה). בנו של מיכאל הירונים - מיכאל גדעון רדזוויאל, גנרל הצבא הפולני ואחד המפקדים במרד בנובמבר 1831, ירש בשנת 1841 חלקים מהממלכה הפולנית, ובהם גם נייבורוב. ניהולו היה בזבזני והוביל את ירושת אביו לאבדון. הוא מכר את החלק הנחשס ביותר מאוסף הציורים והספריה של סבו במכירות פומביות בפריס, כמו גם את פארק ארקדיה על שלל מבניו ואוצרותיו. למרבה המזל, בשנת 1879 מכר את אחוזת ניובורב לאחיינו מיכאל פיוטר רדזיוויל, ועזב לצרפת. הבעלים החדש שיקם את הארמון מחרפה אליה הדרדרה, קנה את פארק ארקדיה, הקים בתי מלאכה לריהוט וצייד מחדש את ספריית הארמון. הוא נפטר בשנת 1903 ולא הותיר אחריו יורש. שלוש שנים לאחר מכן אלמנתו מכרה את אדמותיו של ניובורוב יחד עם הארמון לבן דודו - יאנוש רדזווילל, בעל אחוזה באוליזה (Ołyż).
יאנוש רדזיוויל היה פעיל פוליטי וכלכלי ידוע בתקופה שבין המלחמות. בשנים 1922-1929 הוא בנה מחדש את פנים הארמון בניובורוב - בין היתר את החדר הוונציאני ואת חדר הטבק (בביצועו של האדריכל קז'ימייז 'סקרוביץ'). הוא הוסיף גם את הקומה השלישית (בביצוע האדריכל רומואלד גוט) והפך את נייבורוב למעון אצילי ידוע בפאתי ורשה, אשר ביקרו בו פוליטיקאים ואישים מפורסמים מהחיים הציבוריים בפולין. בזמן הכיבוש הגרמני (מלחמת העולם השנייה) השתתף יאנוש רדזיוויל בפעילות הפוליטית של תנועת ההתנגדות ארמיה קריובה.
במקביל, בנו - אדמונד רדזוויאל, יחד עם אשתו איזבלה, ניהלו בפועל את השטח בניובורוב (במקביל להשתתפות בתנועת ההתנגדות של ארמיה קריובה). יאנוש רדזוויאל נכלא בברית המועצות על ידי ה-NKVD הסובייטי פעמיים - בשנת 1939 ובשנים 1945-1947. לאחר המרד בוורשה בדצמבר 1944 הוא הוכנס לכלא בברלין על ידי הגרמנים. מאז שנת 1947 התגורר בוורשה שם נפטר בשנת 1967. אשתו אנה רדזוויללה (לובומירסקה מבית) נפטרה בשנת 1947 בקרסנוגורסק. הצעירים מבני משפחת רדזוויאל מנייובורוב חזרו לפולין לאחר המלחמה, שרדו את תקופת הקומוניזם, ועודנם גרים בוורשה.
כיום הארמון פתוח למבקרים, ובתוכו ניתן למצוא מוזיאון המציג את חייהם של אצילי פולין. המיצגים כולם אוטנטים, ולוקטו מבתי אחוזה שונים מרחבי פולין, כמו גם ריהוט מקורי של הארמון. בסביבות הארמון נמצא הפארק הצרפתי, אשר יש המשווים בינו לבין הפארק של ארמון ורסאי.
פארק ארקדיה: בארקדיה, הסמוכה לנייבורוב, הוקם פארק רומנטי בסגנון אנגלי. הפארק הוקם במאה ה-19 על ידי הלנה רדז'ילובה, מבעלי הארמון בנייבורוב.
בין שאר האובייקטים שתוכלו למצוא בפארק, ניתן למנות את:
-
מערת סיביל
-
הביתן הגותי
-
הקשת היוונית
-
מקדש דיאנה
-
האקוודוקט
-
קיר הפסלים
-
ועוד
הפארק נבנה בסגנון אנגלי. מאפיינים עיקריים המבדילים בין פארק בסגנון אנגלי מזה הצרפתי, הם חוסר הסימטריה ומבנים שונים הנבנים למטרת קישוט או הנאה בפארק בלבד. אלו הם בדרך כלל אלמנטים מבניים או הנדסיים פונקציונאלים, הנבנים בפארק למטרות קישוט בלבד. בין השאר ניתן למנות קשתות בסגנונות שונים, מערות מלאכותיות, אקוודוקטים ועוד.