לטיול יומי יצאנו - פוסט חמישי בסדרה
שאלה שחוזרת פעמים רבות בקרב תיירים בפולין הינה - האם ישנם מקומות המצדיקים ביקור על הדרך בין ורשה לקרקוב. בפוסט הזה, החמישי בסדרה שלנו, רצינו להציע לכם מגוון אפשרויות לקטע הדרך המדובר. בין אם אתם חובבים ערים או טבע, בין אם אתם מטיילים עם ילדים או לא, בין אם אתם חובבי היסטוריה, טירות או סתם אוהבים לצלם מקומות יפים - כל אחד ואחת ימצאו משהו מעניין בדרך.
בדיחה נושנה גורסת, כי ורשה וקרקוב - בירותיה בהווה ובעבר של המדינה, רחוקות זו מזו מכל כך הרבה בחינות, שאין זה פלא שמעולם לא חיברו ביניהן באמצעות כביש מהיר - הרי הפער ביניהן בלתי ניתן לגישור! אוטוטו בדיחה זו תהיה נחלת ההיסטוריה, שכן הכביש המהיר אשר נבנה והולך בין הערים היריבות יושלם בקרוב, וניתן יהיה לנסוע במהירות ונוחות בין הערים. יחד עם זאת, אין שום סיבה לגמוע את שלוש מאות הקילומטרים המפרידים בינן בנסיעה רציפה, שכן לאורך הדרך ניתן לעצור במקומות שונים ויפים.
את ההמלצות אמנה בכיוון הנסיעה מקרקוב לוורשה, אבל ניתן כמובן לבצען - את כולן או חלקן - גם בכיוון ההפוך.
הנקודה הראשונה בה אמליץ לכם לעצור הינה העיירה חנצ'יני. עיירה זו, שאת טירתה ניתן לראות כבר ממרחקים, קטנה וקומפקטית, אך מציעה שלל נקודות עניין. העיקרית שבהן הינה כמובן הטירה המלכותית שבתחומיה.
בניית המבצר החלה ככל הנראה בסוף המאה ה-13. ידוע בוודאות שהטירה הייתה קיימת בשנת 1306, כאשר המלך ולדיסלב הראשון העניק אותה לארכיבישוף של קרקוב, יאן מוסקטה. שנה לאחר מכן, בתואנה של גילוי קשר נגד השלטון המלכותי, חזרה הטירה למלך. הטירה שיחקה תפקיד משמעותי כמקום ריכוז של כוחות היוצאים למלחמה נגד אבירי המסדר הטבטוני. לאחר מותו של ולדיסלב הראשון, המבצר הורחב על ידי קז'ימייז' השלישי הגדול. באותה תקופה הפכה חנצ'יני למעונה של אשתו השנייה של המלך, אדלייד מהסן (Adelaide of Hesse). בשנים שלאחר מכן הייתה הטירה גם מעונה של אליזבת מפולין, מלכת הונגריה, סופיה מהולשני (Sophia of Halshany) ובנה ולדיסלב השלישי מווארנה, ואפילו בונה ספורצה, אישתו האיטלקית של זיגמונט ה-1 הזקן.
בהמשך דרכה, שימשה הטירה שנים רבות כבית סוהר מדיני. בין הכלואים כאן היו מיכאל קיכמייסטר פון שטרנברג (Michael Küchmeister von Sternberg), המפקד העתידי של אבירי המסדר הטבטוני, אנדריי ווינגולד (Andrzej Wingold), אחיו למחצה של יוגאילה ועוד.
במחצית השנייה של המאה ה-16 החלה הטירה לרדת מגדולתה. בשנת 1588 הורה הפרלמנט להעביר את נכסי הטירה לכנסיית חנצ'יני, ובשנת 1607, במהלך מרד זברז'ידובסקי, ההגנות והמבנים נהרסו ונשרפו חלקית. הטירה חזרה בקצרה לתפארתה לשעבר בזכות שיקום שיזם סטניסלב בראניצקי, ראש העיר של חנצ'יני, אך בשנים 1655-1657 במהלך השבדי השוודי הפכה הטירה לעיי חורבות ונשארה במצב זה עד היום. הריסות הטירה שופצו מספר פעמים. עבודות השימור הגדולות הראשונות בוצעו בשנת 1877. בין מלחמות העולם הראשונה והשנייה שופצה הטירה בשנית על ידי ראש העיר דאז, אדמונד פאדכוביץ'. לאחר מלחמת העולם השנייה שופצה שוב הטירה ושוחזרה חלקית עם בנייתו מחדש של המגדל האמצעי. מאז משמש המגדל המזרחי כנקודת תצפית מצויינת על סביבתה של חנצ'יני. ביקור במקום יעניין את הקטנים והגדולים כאחד.
מי מכם שיטפס עד הטירה יוכל כבר להתקדם לנקודת עניין נוספת של העיירה - בית הקברות היהודי העתיק של חנצ'יני. בית הקברות ככל הנראה הוקם באמצע המאה ה-17. בשנת 1668 הוענקה ליהודים הזכות לשקמו, כך שהוא ודאי היה קיים קודם לכן (גם אם אין לכך תיעוד בנמצא). הוא שירת לא רק את יהודי חנצ'יני, אלא גם את יהודי קיילצה. המצבות מעוטרות בתבליטים עם סמלים צמחיים, בעלי חיים וסמלים דתיים. בית הקברות מכסה כיום שטח של למעלה מ-2 דונם. גבולות הנקרופוליס נשמרו חלקית (במקומות מסוימים ניתן לראות קטע של החומה, ובאחרים את הסוללה). כ-200 מצבות שרדו. כנראה שחלק מהן נלקחו מהמקום ושימשו לבניית דרכים או חומות. בשל החומר ממנו עשויות המצבות וחלוף הזמן, קשה יותר ויותר לקרוא את הכתוב עליהן. חלק מהמצבות עדיין עומדות בשורות, מה שמעיד על כך שזהו מיקומן המקורי.
בתום הביקור בנקרופוליס המתפורר, נשוב אל העיירה ונשים פעמנו אל בית הכנסת המשופץ, המאכלס בימינו מוזאון. בית הכנסת נבנה בשנת 1638 בזכות המלך ולדיסלב הרביעי ואזה, אשר התיר ליהודים לבנות בית תפילה בעל שני חדרים. בשנת 1657, לאחר שהמבנה נהרס חלקית, הוא שוחזר ושופץ. בשנת 1700 הונמכה הכניסה לחדר התפילה עם התקנת דלת חדשה, עבודה שנעשתה בזכות תרומות של חברי הקהילה העשירים. בשנת 1905 המבנה נהרס חלקית שוב עקב שריפה. בשנת 1906, בזכות תרומות נוספות מקרב הקהילה, שופץ בית הכנסת כולל התקנת גג חדש, גרם מדרגות חיצוני וציורי קיר פנימיים. במהלך מלחמת העולם השנייה נהרס פנים המבנה לחלוטין על ידי הגרמנים. לאחר המלחמה שימש המקום כספרייה ציבורית וקולנוע. בשנת 1958 שוחזר הגג ובית הכנסת שופץ לצורך הסבתו למרכז תרבות מקומי. בשנים האחרונות שופץ שוב, במטרה להקים בו מוזאון המנציח את קהילתה היהודית המפוארת של העיירה, שנכחדה כולה בשואה.
בסיום הביקור במוזאון, מומלץ לשוטט בסמטאות העיירה ולהתרשם מכיכר השוק הייחודית של העיירה. במעלה גרם מדרגות תמצאו את כנסיית הקהילה של חנ'ציני, ממנה נשקף נוף נאה של העיירה. בתחומי העיירה תוכלו למצוא מספר אטרקציות נוספות בהן - בית נימצ'ובקה (אשר נבנה בסגנון הרנסנס), מרכז דה-וינצ'י למדעים (אטרקציה חביבה עבור החבר'ה הצעירים, גרסה מוקטנת של מרכז קופרניקוס למדעים המוכר מוורשה), בית האחוזה של הסטרוסטה של חנצ'ין (כולל גינה נאה לצידו), מרכז הניאנדרטלים, מערת "יסקינייה ראיי" ועוד.
בהמשך דרככם לוורשה, ניתן לעצור לביקור בעיר קיילצה, זו המוכרת מהפוגרום שבוצע בה כנגד הקהילה היהודית לאחר המלחמה. בבניין ששימש את שארית הפליטה, ובו ובתחומיו בוצע הפוגרום הנפשע, מצוי כיום מוזאון ומרכז הנצחה המתופעל על ידי אגודת יאן קרסקי אשר נוסדה בשנת 2005 כהמשך לאגודה האזרחית "זיכרון - דיאלוג - התמודדות", שנוצרה לצורך ארגון האירועים לציון חמישים שנה לפוגרום קילצ'ה בשנת 1996. הביקור במקום אינו מותנה בתשלום, אך תרומות המסייעות להמשך פעילותו של הארגון מתקבלות בהוקרה רבה. למעט הבית ברחוב פלנטי, תמצאו בעיר מספר נקודות נוספות הקשורות לעברה היהודי (כדוגמת אנדרטת המנורה השוקעת בתחומי הגטו לשעבר, בניין בית הכנסת המשמש כיום כארכיב ועוד), כמו גם פארקים נאים (בהם שמורת הטבע "קדז'לניה" Kadzielnia Nature Reserve, הפארק העירוני ע"ש סטשיץ ועוד), כיכר שוק נאה עם מגוון מסעדות ועוד.
לאחר שובכם לכביש המהיר, נמליץ לעצור בעיירה הציורית שידלובייץ (Szydłowiec), בתחומיה גם כן תמצאו מספר נקודות עניין.
העיר, שמשפחת אודרובונז' (Odrowąż) שלטה בה מהמאה ה-12, פותחה ממבצר במאה ה-13 לעיר פורה בראשית המאה ה-15. העיר נודעה במאה ה-16 ובחצי הראשון של המאה ה-17 כמרכז סחר ומלאכה, בעיקר בענף חציבת אבן-החול, בה נעשה שימוש מקומי לצרכים ארכיטקטוניים וכלי עבודה לחקלאות, כמו גם נשלחה גם לקיילצה, קרקוב וורשה. מאבקים צבאיים, מגיפות רבות ושריפות פגעו קשות בעיירה במאה ה-18, והמצבה הדרדר אף יותר לאחר חלוקת פולין. משירדה מגדולתה, לא הצליחה העיירה להשתקם כלכלית ודמוגרפית, מה שהפך אותה לעיירה הקטנה והמנומנמת שהיא היום.
המקום הראשון בו מומלץ לבקר הוא כמובן כיכר השוק, ובמרכזו בניין העירייה הנאורנסני העתיק והמשומר. הסמוך לו תמצאו את כנסיית הקהילה שנבנתה בסגנון גותי מאוחר. שיטוט קצר בעיירה יוביל אתכם לחלקה הנאה ביותר - הטירה, החפיר והפארק המקיף אותה. הטירה הוקמה על ידי סטניסלב שידלוביץ' במאה ה-15 על בסיס של מבצר ישן של משפחת אודרובונז'. במאה ה-16 עברה הטירה הגותית שיפוץ והרחבה למגורים רנסנסיים על ידי מיקולאי שידלוביץ', גזבר הכתר הגדול.
אלברכט ולדיסלב רדזיוויל ביצע את השיפוץ האחרון של הטירה בסגנונות הרנסנס המאוחר והבארוקיים במאה ה-17. בשנת 1802, הטירה ונכסי שידלוביץ' נרכשו על ידי הדוכסה אנה ספיאז'ינה זמויסקה, שמכרה אותם לאוצר של ממלכת פולין בשנת 1828. בשנים הבאות הוסב השימוש בה למטרות איחסון, והיא החלה מתפוררת לאיטה, עד אשר בשנות ה-60 של המאה ה-20 עברה שיפוץ מלא. הבעלות על הטירה הועברה למוסדות מקומיים וכיום משמשת כמרכז תרבות וספורט של שידלוביץ', כמו גם כמוזיאון של כלי נגינה עממיים.
במרחק-מה ממרכז העיירה ניתן למצוא אגם קטן ונאה, אשר מסלול מוסדר מקיף אותו, כמו גם "גבעת שלושת הצלבים" הסמוכה.
למתעניינים בעברה היהודי של שידלובייץ מומלץ להתרשם ממבנה בית הכנסת של העיירה אשר עודנו עומד על תילו, אך לצערנו אינו בר ביקור (המבנה נמכר לאחרונה ע"י הקהילה היהודית וכיום נמצא בבעלות פרטית). בנוסף, בתחומי העיירה ניתן למצוא את בית הקברות של העיירה, בתחומיו עומדות על תילן למעלה מ-2,000 מצבות.
אם נותר לכם זמן בדרככם לוורשה, תוכלו לעצור בעיירה אורונסקו Orońsko, בתחומיה נמצא ארמון יוזף בראנדט, ולצידו פארק הפסלים המרשים והמרכז הפולני לפיסול. אוספיו של המרכז כוללים 621 פסלים, אינסטלציות ויצירות אמנות אחרות בבעלות המרכז, כמו גם כ-170 פריטים בהפקדה. בנוסף, תמצאו במקום כ-70 ציורים, רישומים וטפסריות. הארמון, בתחומיו נמצא המרכז, נאה בעצמו, כמו גם הפארק המקיף אותו.
בדרככם תוכלו להוסיף מקומות נוספים למסלול, בהתאם למידת הזמן שברשותכם ומרחק מאם הדרך אותו תסכימו לגמוע. בעיירה קשונז' ויילקי תמצאו בית כנסת הרוס למחצה, ובית קברות יהודי נטול מצבות (למעט אחת). בעיירה סלומניקי תמצאו בית כנסת נטוש, המוצע למכירה על ידי הקהילה היהודית של קרקוב. בדרך ניתן לשלב גם ביקור בעיר ראדום. בעיירה טרצ'ין תמצאו בית קברות יהודי מגודר.
אילו מקומות אתם הייתם ממליצים לשלב בדרך בין קרקוב לוורשה? אתם מוזמנים להציע אותם בתגובות לפוסט הזה. נסיעה קלה וטיול נעים!
Comments