סלופסק / Słupsk
 |  |  |
|---|---|---|
 |  |  |
 |  |  |
 |  |  |
 |  |  |
 |  |  |
 |  |  |
 |
העיר סלופסק (Słupsk), השוכנת בצפון פולין ליד חוף הים הבלטי, מחזיקה בהיסטוריה עשירה המשתרעת על פני מאות שנים ונושאת עדויות להשפעות גרמניות ופולניות. העיר נבנתה לראשונה כיישוב סלאבי בשלהי ימי הביניים, ולאורך השנים זכתה להשפעה משמעותית של נסיכות פומרניה הגרמנית, שהייתה אחראית רבות לפיתוחה.
האזכור ההיסטורי הראשון של סלופסק הוא מהמאה ה-12, אז נודעה בשם "סטולפ" (Stolp) והייתה חלק מהנסיכות הפומרנית. העיר הייתה בנויה כמרכז מסחרי חשוב הממוקם על גדות הנהר סלופיה, ששימש נתיב תחבורה משמעותי והפך אותה למוקד סחר ער. במהלך המאה ה-13, המסדר הטבטוני, שנלחם לכיבוש אזורים נרחבים בצפון מזרח אירופה, הגיע לאזור זה והשפעתו שינתה את המרקם הדמוגרפי והתרבותי של העיר.
בשנת 1310 קיבלה סלופסק זכויות עיר והחלה להתפתח בצורה משמעותית תחת שלטון הדוכסות הפומרנית.
העיר נודעה כמרכז כלכלי ושוקק חיים, שהיו בו בתי מלאכה, סדנאות, ובתי מסחר רבים. השוק המרכזי של סלופסק הפך למוקד הפעילות המסחרית שלה ולמרכז משיכה לסוחרים מכל רחבי אירופה. במהלך המאות ה-15 וה-16, עברה סלופסק לידי ממלכת פולין למשך תקופות קצרות, אך חזרה לידי שלטון גרמני כאשר האימפריה הרומית הקדושה ניהלה את האזור, דבר אשר הוביל לחיזוק התרבות והזהות הגרמנית בעיר.
במאות ה-17 וה-18, סלופסק הושפעה ממלחמות ומאבקים שהתרחשו באירופה, כולל מלחמות שוודיה-פולין. עם הזמן העיר נבנתה מחדש והפכה למרכז תעשייתי. בשנת 1815, לאחר חלוקת פולין השנייה והשלישית, הפכה סלופסק רשמית לחלק מממלכת פרוסיה. תחת שלטון פרוסיה, חלה התפתחות נוספת בעיר, והיא הפכה למרכז תעשייתי מודרני. סלופסק נודעה כמקום שבו הוקמו מפעלים, בתי חרושת לתעשיית עץ, וטקסטיל – תחום בו היא הצטיינה במיוחד. סלופסק של אותה תקופה התאפיינה גם ברשתות תחבורה מודרניות, לרבות מסילות רכבת שהפכו אותה לנגישה ונוחה לסחר.
במהלך המאה ה-19, קהילה יהודית קטנה אך פעילה החלה להתבסס בעיר. היא הייתה חלק מקהילת פומרניה המתרחבת ותרמה רבות לפיתוח המסחר והתעשייה. בין היתר, היהודים עסקו בתעשיית ההלבשה, במסחר ובפיננסים, ותרמו לשגשוגה הכלכלי של העיר. קהילה זו ניהלה חיים תרבותיים ודתיים עשירים, שכללו הקמת בית כנסת ובתי מדרש. בתקופה זו סלופסק הייתה בית למשפחות יהודיות רבות, אך עם התגברות הגזענות והאנטישמיות ברחבי אירופה, חוו יהודי סלופסק לא מעט רדיפות ואפליה, בעיקר בשנים שלאחר תחילת המאה ה-20.
לאחר מלחמת העולם השנייה, חלה תפנית משמעותית במעמדה של סלופסק. בהתאם להסכמות ועידת יאלטה, הוחלט שסלופסק תחזור לשליטת פולין, והיא הפכה לחלק מ"אזורי האדמה המוחזרת". העיר ספגה הרס כבד במהלך המלחמה, ונדרשו שנים של שיקום כדי להחזיר אותה לתפקוד מלא. עם בואו של שלטון קומוניסטי תחת פולין הסובייטית, שוקמה סלופסק כמרכז תעשייתי וכלכלי.
במהלך תקופה זו, העיר קיבלה תוספת אוכלוסייה משמעותית עם הגעת פליטים פולנים מאזורים מזרחיים שסופחו לברית המועצות. החקלאות והתעשייה בעיר חודשו, ורבים מהמבנים ההיסטוריים שופצו. העיר התפתחה גם בתחום החינוך, והוקמו בה בתי ספר ומוסדות חינוך גבוהים, כולל אוניברסיטה חדשה שנוסדה במאה ה-20, מה שהפך אותה למרכז לימודי חשוב באזור.
עם נפילת הקומוניזם ב-1989, חוותה סלופסק שינוי משמעותי נוסף. המעבר לשוק חופשי הביא לפיתוח כלכלי, פריחה מחודשת של העסקים, ושיקום מורשתה ההיסטורית. כיום, סלופסק היא עיר מודרנית ופתוחה, עם דגש על שימור התרבות והמורשת ההיסטורית שלה. היסטוריה זו משולבת באתרים ובמוסדות תרבות שמספרים את סיפור העיר לאורך התקופות.
בהגיעכם לסלופסק, ודאי תרצו להתרשם מהמקומות הבאים:
טירת דוכסי פומרניה והמוזיאון (Zabytkowy Zamek Książąt Pomorskich)
הטירה הוקמה במאה ה-14 כמצודה קטנה ונבנתה מחדש בסגנון רנסנסי במאה ה-16 בהובלת האדריכל וילהלם זכריאש איטאלוס. לאורך השנים, היא שימשה כמקום מגורים לדמויות היסטוריות כמו הנסיכה אנה, היורשת האחרונה לבית גריפית (Dynastia Gryfitów). במהלך מלחמת העולם השנייה נפגעה הטירה, אך שוחזרה בשנות ה-50 וה-60. כיום, מוזיאון הטירה מציג מגוון תערוכות על ההיסטוריה המקומית והאזורית. בקומת הקרקע מוצגים קבריהם המעוצבים של הנסיכה אנה ובנה, ובקומות האחרות תמצאו תצוגות מעניינות, כולל תערוכה של כלי סכו"ם נדירים מתקופות ותרבויות שונות. כמו כן, ישנה תצוגה של אמנות פומרניה מהמאות ה-14 עד ה-18, ועוד.
טחנת הטירה (Młyn Zamkowy)
אחד המתקנים התעשייתיים העתיקים בפולין - נבנתה במאה ה-14 ושוחזרה בשנות ה-60 של המאה ה-20. כיום המטחנה משמשת כמוזיאון להיסטוריה ולפולקלור של האוכלוסייה המקומית והמתיישבים שהגיעו לאזור לאחר מלחמת העולם השנייה. המוזיאון מציע תערוכה אתנוגרפית ומחבר את המבקרים אל עברה התרבותי המגוון של האזור.
מוזיאון ויטקאצי בממגורה הלבנה (Biały Spichlerz)
מוזיאון אמנות בבניין תעשייתי משופץ שמציג את אוסף יצירותיו הגדול ביותר של האמן סטניסלב איגנצי ויטקביץ', הידוע כ-ויטקאצי. המבנה בן המאה ה-19 עבר שחזור מקיף, ומכיל יצירות של ויטקצי לצד יצירות מתקופות נוספות שנוצרו בהשראתו. המוזיאון משלב תערוכות קבע לצד תערוכות מתחלפות, ומאפשר למבקרים לחוות את סגנונו הייחודי של ויטקצי לצד תולדות האמנות הפולנית.
מגדל המכשפות (Baszta Czarownic)
מגדל מהמאה ה-15 ששימש כחלק מהביצורים של סלופסק, ובהמשך הוסב לכלא לנשים שהואשמו בכישוף. הדמות המזוהה ביותר עם המגדל היא טרינה פפיסטן (Trina Papisten), שהוצאה להורג בעוון כישוף במאה ה-18. המבנה עבר שיפוץ בשנות ה-70 ומשמש כיום כגלריית אמנות, עם סמל של מכשפה המתנוסס עליו כזיכרון לעברו האפל.
כנסיית ג'ק הקדוש (Kościół św. Jacka)
כנסייה גותית מהמאה ה-15 שהוקמה על ידי הדומיניקנים ושימשה כקפלת הארמון בתקופת הרנסנס. הכנסייה מכילה פריטים ייחודיים, כולל קברים של בני משפחת גריפית, ותבליטים שנבנו לכבוד הנסיכה אנה. המבנה השתמר במשך מאות שנים ומהווה דוגמה מרהיבה לאדריכלות ותרבות ימי הביניים בפומרניה.
חומות העיר (Mury obronne)
החומות נבנו בהמאה ה-14 ושמרו על תושבי העיר מימי הביניים. חומות אלו הן עדות למערכת ההגנה המורכבת של העיר העתיקה. היום ניתן לראות חלקים מהחומות ושרידים של שני שערים קדומים, כולל שער מלינסקה הסמוך לטירה, המציעים הצצה לתקופה בה העיר היתה מבוצרת.
בניין העירייה הניאו-גותי (Neogotycki ratusz z tarasem widokowym)
מבנה מפואר בסגנון ניאו-גותי שנבנה ב-1901, ידוע בגודלו ובקישוטיו המרשימים. העירייה כוללת גם מגדל ממנו מנוגן ההמנון של סלופסק מדי יום, ומרפסת תצפית שממנה ניתן לצפות על הנוף.
שביל דובי המזל (Śladami Niedźwiadków Szczęścia)
ברחבי סלופסק מפוזרות פסלי דובים צבעוניים המסמלים את העיר ומעוטרים במוטיבים שונים - מקומיים ואמנותיים. פסלי הדובים מהווים אטרקציה מהנה למשפחות ומהווים סמל לעיר מאז מציאת פסל דוב עתיק עשוי ענבר במאה ה-19.
כיכר "הראשונים מסלופסק" (Skwer im. Pierwszych Słupszczan)
כיכר ייחודית במרכז העיר המפורסמת בזכות ציור קיר מפורט וססגוני המתאר סצנות היסטוריות ודמויות מקומיות, ביניהם אמנים ודמויות ציבוריות כמו ויטקאצי. בכיכר ישנה גם פסל בעל סמליות היסטורית, שנוצר במקור כאנדרטה לזכר חללי מלחמת העולם הראשונה.
השער החדש (Nowa Brama)
שער גותי מימי הביניים שהיה אחד משערי הכניסה לעיר סלופסק. בשער נמצאת כיום גלריה לאמנות עכשווית. במאות מאוחרות יותר שימש השער גם ככלא.
חנות הכלבו ההיסטורית "סלובינייץ" (Dom Towarowy Słowiniec)
מבנה מפואר מתחילת המאה ה-20, הידוע בעבר כסמל יוקרה. במבנה ישנה מעלית עתיקה משומרת, שאינה פתוחה לציבור, אך פנים הבניין נגיש וכולל עיטורים ותמונות היסטוריות של סלופסק.
החשמלית ברחוב נובוברמסקה (Tramwaj na ulicy Nowobramskiej)
החשמלית ממוקמת במרכז מדרחוב ומשמשת כיום כ"פשיסטנק צרמיצ'ניה" - חנות קרמיקה ומרכז מידע על ההיסטוריה של סלופסק. החשמלית היא שריד לתקופה שבה פעלה קו חשמלית בעיר עד 1959.
כנסיית מריה עם המגדל הנטוי (Kościół Mariacki z krzywą wieżą)
כנסיית מריה מהמאה ה-14, שנפגעה ושוקמה לאורך השנים. מבנה הכנסייה שוחזר בסגנון גותי, ובולטת בו המגדל הנטוי, אשר סטייתו ניכרת היטב במבט מבחוץ.